עפ"י חוק זכויות החולה, סעיף 17 לחוק, על כל מוסד רפואי לנהל רשומה של המטופלים שלו. על הרשומה לכלול את שם המטופל, סיבת הפנייה והטיפול שניתן לו לרבות המלצות ותוצאות בדיקות שעשה המטופל.
עוד מפרט ומוסיף החוק כי על המאגר של כל סיכומי הרופאים, הבדיקות והתלונות להיות באיכות גבוהה ומגובה.
יש חשיבות רבה לדיווח ולהבחנה של רופא כאשר מנהלים תביעת רשלנות.
תארו לעצמכם שבעקבות טיפול לא נכון נגרם לכם נזק חמור (חלילה) – על מנת להוכיח שהייתה התרשלות מאת הרופא המטפל יש לבדוק את סיכומי הרופא. לראות מה הרופא המליץ בשעתו והאם נגרם נזק כתוצאה מהטיפול הלא מקצועי.
מקרים נוספים שראינו בעבר הם מקרים של אנשים שחשו לא טוב, ביקרו את הרופא שלא המליץ להם דבר ושלא ערך להם כל בדיקה על מנת לראות מה מקור הכאב. בסופו של דבר – שחרר אותם לביתם אולם לבסוף נגרם להם נזק כתוצאה מהטיפול הרשלני של הרופא שערך להם בדיקות מקיפות על מנת לבדוק לעומק את מקור הכאב.
כמובן שיש מקרים בהם הרופא לא יכול היה לצפות את המחלה שהתפתחה או את הנזק שנגרם – כל מקרה הוא לגופו.
מומלץ לשמור על כל המסמכים הרפואים שיש ברשותכם ולתייק אותם. סיכומי מחלה, סיכומי אשפוז וסיכומי רופא הם אלה שיעזרו לכם בתביעה של רשלנות רפואית
יחד עם זאת, במידה והמוסד הרפואי לא ניהל רשומה מסודרת לגביי המטופל או במידה והרישום הרפואי נגנז או לא נמצא הדבר נמצא באחריות הצוות הרפואי שכן היה עליהם לערוך רשומה מסודרת. יודגש כי כל מקרה נבדק לגופו.
כאשר רופא מטפל בחולה הוא צריך לבדוק את הרקע שלו, את התרופות שהוא נוטל (לראות אם יש כמה תרופות שלא מתנגשות זו עם זו) את הסיבה לכאב ואת הבדיקות שערך. אי ניהול רשימה מסודרת מהווה מעשה רשלני לכשל עצמו. אי ניהול רשומה מסודרת היא פגיעה במטופל עצמו.
בכל מקרה שהמסמכים הרפואיים לא נמצאים מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית