בשנת 2024 בוצעו בישראל למעלה מ-50,000 ניתוחים פלסטיים שאינם לצרכים רפואיים, כאשר בראש הרשימה בלטו ניתוחי אף, ניתוחי הקטנת חזה/הגדלת חזה, ניתוחי מתיחת פנים וניתוחי מתיחת בטן.
על פי הערכות, בין 15%-30% מן המטופלים בתחום זה אינם זוכים לתוצאה משביעת רצון, ולעתים אף חווים נזקים אסתטיים ואחרים כתוצאה מן הטיפול, שמלכתחילה בוצע לבחירתם, וללא צורך רפואי.
מתי מדובר בתוצאה מאכזבת המהווה סיכון ידוע מראש, ומתי בתוצאה של רשלנות רפואית המזכה את המטופל/ת בפיצוי? וכיצד מומלץ לנהוג לאחר הניתוח, במקרה של חשד לרשלנות רפואית?
בשונה מניתוחים הנותנים מענה רפואי, ניתוחים להצלת חיים, ניתוחים לשיפור איכות החיים ולמניעת החמרה/מגבלה, ניתוחים פלסטיים מתבצעים לצרכי אסתטיקה ונראות, הם מתבצעים במסגרות פרטיות תחת פיקוח מועט וטומנים בחובם לצד הסיכונים השוטפים, גם אינטרסים כלכליים שאינם נוגעים לטובת המטופל/ת.
ההתייחסות המחמירה לאירועי רשלנות רפואית בתחום האסטתיקה, אינה מעידה על כך שכל ניתוח שלא נסתיים בתוצאה המצופה נגוע ברשלנות, ולמרות היעדר הצורך הרפואי, עדיין מדובר בניתוחים המתבצעים לבחירת המטופלים ומאושרים לביצוע על פי חוק.
יחד עם זאת, חובת הזהירות והאחריות החלה על הרופא אינה פחותה, ולעתים אף גבוהה יותר, מאחר ומדובר בהליכים כירורגיים לצרכי אסתטיקה, שנקבעו מראש ולא נעשו במתכונת חירום.
מספר תבחינים מחייבים שיעזרו לזהות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
אי מסירת כל המידע לרבות הסיכונים מראש למטופל
ביצוע הניתוח, בין אם בהמלצת הרופא ובין אם לבקשת המטופל, מחייב את הרופא לקבלת הסכמה מדעת. אין מדובר בחתימה על טופס גנרי ופעולה טכנית, ועל הרופא לשתף את המטופל טרם הניתוח בכלל המידע הרלוונטי: תיאור ההליך, האם מתבצע בהרדמה, מהם הסיכונים הכרוכים בהליך (ובהרדמה במידה ונדרשת), התוצאה הצפויה והערכה לכשלים ולאי הצלחה בהיבט האסתטי ועוד.
במידה ובשל ההליך המטופל נפגע, גם אם מדובר בסיכון סביר להליך והניתוח בוצע תחת האחריות הנדרשת, עצם אי קבלת ההסכמה מדעת עשויה להוות עילת תביעה.
הסמכה רפואית
ההסמכה הנדרשת לרופא מנתח בישראל היא הסמכת מומחה כירורגיה, ומחייבת גם רופאים העוסקים ברפואה אסתטית. ביצוע הניתוח על ידי רופא שאינו בעל הסמכה כירורגית, ו/או רופא שאינו בעל הסמכה ייעודית הנדרשת לצרכי הניתוח הספציפי, מפרה את חובת האחריות והזהירות כלפי המטופל ועשויה להיות נגועה ברשלנות.
סמכות נדרשת נוספת בניתוחים פלסטיים ובניתוחים בכלל, היא נוכחותו של רופא מרדים. רופא זה אחראי על ביצוע ההרדמה באופן שיבטיח כי המטופל לא יחוש את ההליך ולא יסבול במהלך הניתוח, ובמקביל לעקוב אחר המדדים המשקפים את מצב המנותח בכל רגע, ואשר מצביעים על סיכון מיידי ומאפשרים תגובה בזמן אמת במקרה הצורך.
ביצוע ניתוח פלסטי ללא ליווי של רופא מרדים, או ללא מתן תשומת הלב המלאה של הרופא המרדים, עשויה להוביל לנזק מוחי, לתרדמת ואף למוות.
בכל מקרה של נזקי הרדמה לאחר ניתוח מומלץ לבדוק האם הניתוח בוצע בליווי רופא מרדים כנדרש וכן את תיעוד הניתוח וההחלטות שהובילו לתוצאה המצערת.
סביבת הטיפול
למרות הסיכונים הרבים שקיימים בהליכים כירורגיים, מרבית הניתוחים הפלסטיים מסתיימים בהצלחה, בזכות טיפול מסור של צוותי הטיפול והקפדה על פעולות ופרוטוקולים במטרה לצמצם את הסיכונים ככל הניתן.
מעבר לביצוע ההליך הכירורגי כהלכה, ביד מקצועית ובתשומת לב, לסביבת הטיפול ישנה חשיבות מכרעת על הצלחת הניתוח.
שמירה על סביבה סטרילית, עבודה עם חומרים מורשים, חיטוי ועיקור של אביזרים רפואיים, הקפדה על טמפרטורה, תאורה, כח עזר וגורמים נוספים, באים להגן על המטופל מפני כשלים טכניים, זיהומים וטעויות מכורח נסיבות שניתן היה למנוע.
ניתוח שבוצע בכח אדם חסר, בסביבת טיפול לא ראויה או בתנאים שאינם מיטביים, עשוי לגרום לרצף אירועים שיפגעו בהצלחתו, ולהוות עילה לרשלנות רפואית.
בין הנזקים שעשויים להיגרם בניתוחים פלסטיים:
- פגיעה במערכות הנשימה
- פגיעות מוטוריות
- נזקי תפקוד קוגניטיבי
- פגיעה עצבית
- נזקי ראייה/נזקי שמיעה
- החמרה של המצב בהיבט האסתטי: פגיעה במבנה הפנים, חוסר סימטריות, כוויות וצלקות.
נזקי הניתוח האסתטי- מה מומלץ לעשות?
במידה והניתוח הפלסטי הסתיים באופן שאינו משביע רצון והותיר נזק מהותי, אסתטי, תפקודי או רפואי, חשוב לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן להתייעצות עם עורך דין מומחה לבחינת המקרה וקבלת המלצות להתנהלות, ולהכוונה למומחים רפואיים.
