ניתוח היא פעולה כירורגית מורכבת ופולשנית. לצערנו אנו נתקלים מידי שנה במספר לא מבוטל של תביעות משפטיות אשר הוגשו בגין רשלנות רפואית בניתוח.
רשלנות רפואית בניתוח נגרמת במקרה בו החולה נותח ללא ידיעתו, כל שכן ללא הסכמת, או לחילופין במקרה בו הצוות הרפואי פעל שלא כראוי וכתוצאה ממעשה רשלני ניזוק החולה. לעתים הנזק הוא "קל" ולעתים הנזק הוא "כבד".
בדומה לכל תביעת נזיקין אחרת, ככל שהנזק הוא יותר "כבד" כך סכום התביעה הוא גבוה יותר. אולם, יחד עם זאת, גם חולה שתקופת ההתאוששות שלו מניתוח מסויים התארכה מעבר לצפוי וזאת בגין רשלנות רפואית בניתוח זכאי במקרים מסוימים לשיפוי מאת בית החולים.
במילים אחרות, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לא רק במקרים קיצוניים בהם החולה איבד איבר חיוני בגופו (לא עלינו).
בכל מקרה בו מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח על התובע להוכיח שהצוות הרפואי נהג באופן רשלני.. בית המפשט בודק האם הרופא פעל כראוי והאם הרופא הסביר היה פועל האחרת.
האם את המעשה הרשלני נשוא התביעה ניתן היה למנוע.
ניתן לחלק את סכום הפיצויים לו זכאי התובע בגין רשלנות רפואית בניתוח ל-2:
פיצוי בגין נזק כספי: הכוונה היא לימי עבודה שהחולה הפסיד, אובדן כושר השתכרות, תקופת החלמה, תרופות נוספות כגון משככי כאבים להם נזדקק החולה וכד'.
פיצוי בגין נזק נפשי: כאן הכוונה היא לסבל נפשי שנגרם לחולה כגון כאב פיזי. במקרה זה קשה יותר להוכיח את הנזק אבל אין ספק שגם הוא קיים.
כך או כך במקרה והחולה נפגע על ידי הצוות הרפואי במהלך ניתוח וזאת בשל מעשה רשלני שאותו היה ניתן למנוע על החולה לפנות לייעוץ משפטי בנושא של רשלנות משפטית בניתוח על מנת שיוכל למצות את הדין בבית המשפט.