מהם סוגי החיובים, שניתן להגיש להוצאה לפועל ?
תשובה:
שטרות – שיקים, שטרי משכנתא ומשכון וערבות, במידה וניתנה לפי חוק ההוצאה לפועל. מימוש השטרות יהא בדרך בה ממומש פסק דין.
פסקי דין – ההוצאה לפועל מממשת פסקי דין, הכוללים הוראה מעשית לגבי נכסים או חיובים וכן פסקי דין, שהוצאו על ידי בית דין מנהלי או רבני. פסקי דין הצהרתיים אינם ברי מימוש.
מה הטפסים ומסמכים הנדרשים בעת פתיחת תיק הוצאה לפועל?
תשובה: לצורך פתיחת תיק הוצאה לפועל יש למלא טפסים בהתאם לסוג הזכות, אשר מימושה מתבקש. את הטפסים ניתן להוריד דרך האינטרנט או לקבלם במודיעין לשכת ההוצאה לפועל.
בעת מילוי טופס בקשה לפתיחת תיק יש לציין את הפרטים באופן ברור ומדויק ולהקפיד במיוחד על פרטי החייב וכתובתו, שכן אלה ינחו את מערכת ההוצאה לפועל בביצוע פעולות בהמשך.
לטופס יש לצרף את המסמכים הדרושים, בהתאם לעניין:
בבקשת ביצוע פסק דין – יש לצרף צילום של פסק הדין או פסיקתא, מאושרים על ידי בית המשפט.
בבקשת ביצוע תביעת מזונות – יש להגיש העתק פסק דין, מאושר על ידי הערכאה המשפטית ותצהיר של הזוכה לפיו, לא התקבלו דמי המזונות.
בבקשת ביצוע שטר חוב – יש לצרף את השטר המקורי וצילום של שני צידי השטר.
במקרה של שיק ללא כיסוי – יש להמציא את ההמחאה המקורית, אשר לא כובדה על ידי הבנק וצילום של שני צידי ההמחאה.
תשלום אגרה בעת פתיחת תיק הוצאה לפועל.
חשבון בנק משותף ופתיחת תיק הוצאה לפועל נגד אחד מבני הזוג האם יש הבדל בין נשים וגברים?
תשובה: עיקר ההבדל בין גברים ונשים לאחר הפרידה מתייחס לנושא המזונות. מזונות אישה הם תשלום המגיע לאישה כל זמן שבני הזוג נשואים.
מזונות ילדים הם תשלום לו זכאים הילדים לאחר פרידת בני הזוג. אם ישנם ילדים, חשוב שהאישה תגיש לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני את התביעה כמה שיותר משום שפסיקת המזונות אינה חלה מיום הפרידה אלא רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה.
בשל חיוב הגבר במזונות אישה כדאי לדאוג לאישור משפטי לעצירת החיוב על התקופה שבני הזוג חיו בנפרד.
האם המשכיר יכול לפתוח תיק בהוצאה לפועל בגין ביטול צ'ק?
תשובה: לפי חוזה שכר הדירה שחתמנו עליו מועד סיום השכירות הוא בחודש ספטמבר בעוד בטעות נתנו 2 צ׳קים נוספים- לספטמבר ולאוקטובר. מאחר ובעל הדירה לא היה מוכן לגמור את הסיפור היפה כל שנותר לנו לעשות זה לבטל את הצ׳קים. קיבלנו ממנו הודעה שאם לא נסגור את החוב עוד היום הוא יפנה להוצאה לפועל. האם יש לנו ממה לחשוש?? אומנם הביטול נעשה מצידנו אך אין ״משהו״ שקיבלנו שעליו עלינו לשלם..
אכן יש אפשרות בידי המשכיר לנקוט כנגדך בהוצאה לפועל. ממליץ לשלוח מכתב למשכיר אשר יסביר את מהות הביטול (מכתב זה יסייע בהתנגדות אם ינקוט הליכים שכאלה) בברכה וחג שמח ,
מה ההבדל בין עיקול בהוצל"פ לעיקול בבימ"ש?
תשובה:
ההבדל הראשון, צו עיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי "לוכד" אך את הנכסים ביום הוצאתו. לעומ"ז בעיקול עפ"י הוצל"פ, העיקול יכול לתפוס ברשתו גם נכסים וזכויות שלא היו קיימים ומגובשים בעת הטלת העיקול. ניתן להטילו גם על זכויות שיבואו לאחר מתן העיקול וכן על זכויות שהתגבשו לאחר מתן העיקול וכל זאת תוך שלושה חודשים מיום נתינת הצו, וזאת עפ"י הקבוע בחוק ההוצל"פ.
הבדל השני, בעיקול הזמני כל עוד לא ניתן פס"ד הסופי זכויותיו של המעקל בנכס מוגבלות לעומת זאת זכויות המעקל בהוצל"פ הינם זכויות מהותיות והינם אף לשם מימוש החוב משום כך נקרא העיקול שעפ"י בימ"ש עיקול זמני ואילו בהוצל"פ לא נאמר זמני, כל זאת מאחר והעיקול הזמני אינו כי אם סעד דיוני בניגוד לעיקול בהוצל"פ שהינו סעד סופי.
ההבדל השלישי, מתבטא בחובת הודעת צד ג' על נכס שהגיע לרשותו, כאשר בחוק ההוצל"פ קיימת גם חובה מפורשת להודעה על נכס שהגיע תוך 3 חודשים לעומת זאת, עיקול שהוטל עפ"י תקנות סד"א אין חובה להודיע על נכס שהגיע לאחר יום העיקול.
ההבדל הרביעי, האם על מבקש העיקול הנטל להוכיח את דבר קיומו של הנכס או הזכויות שברצונו לעקל, בחוק ההוצל"פ לא קיימת חובה על מבקש העיקול להוכיח או לדעת היכן נמצאים נכסי או זכויות החייב שבגינם ניתן העיקול, בניגוד לתקנות סד"א ששם נדרש ממבקש העיקול להוכיח כי קיימים בידי צד ג' נכסים השייכים לחייב.
