חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות" או "החוק"), קיים כדי לשמור על צנעת חייו של אדם, ולהותיר לכל אחת ואחד את החופש לבחור מה לחשוף לציבור ומה לא. למרות זאת חוק הגנת הפרטיות לא קובע מהי פרטיות. במקום זאת, בסעיף 2 לחוק נמצאת רשימה ארוכה של סיטואציות עובדתיות הנחשבות לפגיעה בפרטיותו של אדם. למרות אורכה של הרשימה, צילום אדם ללא ידיעתו או הסכמתו, לא נמצא ברשימה. אך אין זה אומר שלא יכול לקרות מצב, בו צילום אדם ללא ידיעתו יהווה גם יהווה פגיעה בפרטיות.
מדובר במהלך מחשבתי פשוט: לא כל צילום של אדם ללא ידיעתו, מהווה פגיעה בפרטיות; אך מכאן, לא נובע שצילום אדם ללא ידיעתו לא מהווה פגיעה בפרטיות. יוצא איפוא, שישנם מקרים בהם צילום אדם ללא ידיעתו כן מהווה פגיעה בפרטיות.
אסביר: סעיף 2(3) לחוק, קובע כי צילום אדם ברשות היחיד הוא פגיעה בפרטיות. השאלה היא מזו רשות היחיד? באופן עקרוני, כל מה שאינו ברשות הרבים נמצא ברשות היחיד; וזה, מכוח הנחת הציפייה לפרטיות במרחבים השונים. לכן, כנקודת מוצא, צילום אדם בביתו הוא מעשה פגיעה בפרטיות, כל עוד המצולם לא נתן הסכמתו.
בנוסף, סעיף 2(4) קובע כי פרסום תצלום של אדם כשהוא ברבים, בנסיבות בהן הפרסום עלול לבזות או להשפיל הוא פגיעה בפרטיות. וזו הנקודה, לערוך אבחנה בין צילום לבין פרסום; הפצת הפרסום משנה את התמונה מן הקצה אל הקצה.
אך לא בכך מתמצה הדיון, ונותרו לפחות עוד שתי סיטואציות משמעותיות שטעונות פיתרון. (1) סיטואציה בה אדם מצלם – ולא מפרסם – אדם אחר, במרחב הציבורי; שוו לעצמכם מצב בו בדומה לצלם פפראצי, הולך אחריכם ברחוב אדם חמוש במצלמה ועוקב אחריכם מבלי להפסיק – טבעי שתחושו שפרטיותיכם נפגעה. (2) סיטואציה בה תמונתכם פורסמה – ולא רק צולמה – ללא ידיעתכם. גם במצב כזה, סביר שתחושו נפגעים.
בשתי הסיטואציות הללו מטפלים סעיפים 2(1) ו-2(6) לחוק הגנת הפרטיות. סעיף 2(1) קובע שכל בילוש או התחקות שעלולים להטריד, יכולים להיחשב לפגיעה בפרטיות. וכך, אם עצם הצילום במרחב הציבורי מהווה הטרדה אמיתית ומפריע לך לנהל את שגרת חייך, ייתכן שמדובר בפגיעה בפרטיות.
ואילו סעיף 2(6) קובע כי השימוש בתמונה למטרות רווח מהווה פגיעה בפרטיות. כך, במידה שאדם או גוף הפועל למטרות רווח פרסם תמונתכם ללא הסכמתכם, ניתן לצאת מנקודת הנחה שהגוף עשה זאת לשם השאת רווחיו וכי מדובר בפגיעה בפרטיות.
העידן המודרני, ערער את הסטאטוס-קוו ביחיסים המורכבים שבין אדם לבין מצלמה. כיום, סביר להניח כי כל אדם שנקרא בדרכך, חמוש במצלמה; תמיד. מן הטעם הזה – בין היתר – חוק הגנת הפרטיות הפך בעת האחרונה לחוק קריטי במרחב המשפטי המודרני. ציבור גדול של בני-אדם חשוף לפגיעות יום יומיות בפרטיות, ואפילו לא מודע לכך.
צילמו אותך בביתך ללא הסכמתך? נפגעה פרטיותך; צילמו אותך ברחוב וחשת מוטרד? ייתכן שנפגעה פרטיותך; פרסמו תמונתך בעיתון? בקטלוג מסחרי? בעמוד פייסבוק או אינסטגרם ללא הסכמתך? נפגעה פרטיותך; פרסמו תמונתך וחשת מושפל? ייתכן שפרטיותך נפגעה. באתר משרדנו ניתן לקרוא עוד על מקרים נפוצים של פגיעה בפרטיות.
חוק הגנת הפרטיות הוא חוק מיוחד במינו, והוראותיו ברובן עמומות ביותר ולחלוטין לא חד משמעיות. לאור התמורות בעידן המודרני, ברור לגמרי שכל פרשה בה מסתמנת פגיעה בפרטיות, היא פרשה בפני עצמה, הטעונה פרשנות יצירתית וחשיבה ביקורתית מחוץ לקופסא; וכל מה שנאמר עד כה הוא לא אלא קצה קצהו של הקרחון ביחס למתרחש במציאות בבתי-המשפט.
לכן, יש להכיר במורכבות הנושא ובחשיבות הייצוג המעולה לצדדים המעורבים בהליך תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות. ואם נכיר בכך, הרי שבמידה ואת, אתה או קרוביך מצויים בסיטואציה משפטית המשלבת תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, אין ספק שיש הכרח לפנות לעורך דין מומחה ומנוסה בהגנת הפרטיות ובליטיגציה בתחום זה.
בן קרפל – משרד עורכי דין מתמחה בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. צוות המשרד בעל ניסיון עשיר והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
נפגעת או נתבעת? צור קשר כבר עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות – 072-2221780
