"איך יכול להיות שפוסט אחד בפייסבוק עלה לי 60,000 שקל?" – השאלה הזו נשמעת לא פעם במסדרונות בית המשפט. רק בשנה האחרונה עשרות ישראלים נתבעו בגין פוסטים בקבוצות בוואטסאפ, תגובות זועמות בפייסבוק, או אפילו בגלל לייק לפוסט פוגעני. אז מה זה לשון הרע? מתי מותר ומתי אסור לדבר על מישהו אחר? כמה זה באמת יעלה לכם אם תמצאו את עצמכם בבית המשפט? המשיכו לקרוא!
לשון הרע בהלכה היהודית
במסורת היהודית, לשון הרע נחשבת לאחד האיסורים החמורים. המקור העיקרי הוא "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא י"ט, ט"ז), והרמב"ם מגדיר אותה כ"המספר בגנות חברו אעפ"י שאומר אמת". בתלמוד נקבע ש"לשון הרע הורגת שלושה: האומרו, המקבלו וזה שאומר עליו" – הבנה שמדגישה את ההשפעה ההרסנית של רכילות על כל המעורבים בה. חשוב להבחין בין מספר סוגים של דיבור אסור שהם:
· לשון הרע: דיבור אמיתי שמזיק לאדם, למשל לספר שמישהו נכשל במבחן או מתנהג לא יפה לעמיתיו.
· רכילות: העברת מידע בין אנשים שגורמת לסכסוכים, כמו "שמעתי את דוד מדבר עליך דברים לא טובים".
· אבק לשון הרע: רמיזות או אמירות דו משמעיות, למשל "אני לא רוצה לספר מה שמעתי על יוסי…".
לשון הרע במשפט הישראלי
בישראל, האיסור מעוגן בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. החוק מאזן בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע הוא פרסום שעלול להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, לבזות אותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו. החוק לא דורש שהפרסום אכן יפגע – מספיק שהוא "עלול" לפגוע. כמו כן, אין צורך להוכיח נזק בפועל כדי לזכות בסעד משפטי.
יסוד הפרסום לפי החוק
"פרסום" הוא כל ביטוי שהגיע או שעשוי היה להגיע לאדם זולת הנפגע – בעל פה, בכתב, בתמונה או בכל צורה אחרת. תנאי מפתח הוא שהדברים הגיעו לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע. היום, פרסום יכול להיות פוסט בפייסבוק, סטורי באינסטגרם, הודעה בקבוצת וואטסאפ ואפילו תגובה בפורום אינטרנטי. די בכך שהתוכן נגיש למספר אנשים, גם אם אין הוכחה שמישהו קרא אותו.
ההבדלים בין ההלכה למשפט
יש הבדלים משמעותיים בין שתי המערכות, והם:
· בהלכה היהודית, גם אמירת אמת יכולה להיות לשון הרע, בעוד שבמשפט הישראלי, אמת שיש בה עניין ציבורי מוגנת.
· ההלכה אוסרת גם על שמיעת לשון הרע, בעוד שהחוק מתמקד במפרסם בלבד.
· ההלכה מכירה ב"אבק לשון הרע", מושג שאין לו מקבילה בחוק.
מתי זה לשון הרע?
פרסום המשפיל אדם
כתבתם בקבוצת הפייסבוק השכונתית ש"הפיצרייה של משה מרמה לקוחות ולא עומדת בהבטחות"? זו דוגמה קלאסית ללשון הרע. בית המשפט השלום בתל אביב פסק פעם 40,000 ₪ פיצוי במקרה דומה. גם אמירה כמו "המורה לאנגלית לא מבינה את החומר" בקבוצת ההורים עלולה להיחשב לשון הרע אם זה פוגע בשמה המקצועי.
פגיעה בפרנסה או במקצוע
במקרה אמיתי, בעל מסעדה בירושלים קיבל פיצוי של 75,000 ₪ לאחר שמתחרה פרסם ביקורות שקריות דרך פרופילים מזויפים שבהן טען שהאוכל "מלא בחיידקים". בית המשפט קבע שהפרסומים פגעו ישירות בעסק ובפרנסה.
לשון הרע ברשתות החברתיות
המרחב הדיגיטלי הוא כר פורה ללשון הרע. הינה מקרים נפוצים:
· פוסט בפייסבוק שמאשים מישהו בהתנהגות לא ראויה
· ביקורת שקרית על בית עסק ב-Google
· הפצת שמועה בקבוצת וואטסאפ של ההורים בבית הספר
· שיתוף סרטון מביך של מישהו ברשת
ומה לגבי לייק ושיתוף? בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ששיתוף פוסט פוגעני נחשב כפרסום חוזר של לשון הרע. גם לחיצה על "לייק" עלולה להיחשב כתמיכה בתוכן, אם כי בדרגה פחותה.
ההשלכות המשפטיות של לשון הרע
הליכים אזרחיים ופיצוי כספי
אם פרסמתם לשון הרע, אתם עלולים למצוא את עצמכם נתבעים, והפיצוי יכול להגיע עד 80,000 ₪ בלי הוכחת נזק ועד 160,000 ₪ אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע (נכון ל-2023). במקרים חריגים, כשמוכח נזק ממשי גדול (כמו אובדן הכנסה משמעותי), הפיצוי יכול להיות גבוה בהרבה. למשל, היה מקרה של בעל עסק שזכה בפיצוי של 300,000 ₪ אחרי שהוכיח אובדן לקוחות משמעותי בעקבות קמפיין השמצות מכוון.
הליכים פליליים
לשון הרע היא גם עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר. הליכים פליליים נדירים יותר, אבל הם אפשריים במקרים חמורים. החוק מאפשר גם "קובלנה פלילית" – מעין כתב אישום פרטי שמגיש הנפגע.
ההגנות הקבועות בחוק
הגנת "אמת דיברתי"
אם מה שפרסמתם היה אמת ויש בו עניין ציבורי, תעמוד לכם הגנה. שני התנאים הכרחיים – גם אם סיפרתם אמת אבל אין בה עניין לציבור, לא תהיו מוגנים. למשל, אם חשפתם שראש העיר מבזבז כספי ציבור, וזו אמת, יש בכך עניין ציבורי. אבל אם סיפרתם שהשכן שלכם לא משלם מזונות, גם אם זו אמת, ספק אם יש בכך עניין ציבורי.
הגנת תום הלב
החוק מגן עליכם אם פעלתם בתום לב בנסיבות מסוימות, למשל:
· לא ידעתם שהפרסום עלול לפגוע במישהו
· הייתם חייבים מוסרית או חברתית לפרסם את המידע
· הפרסום נעשה להגנה על עניין אישי כשר שלכם
· הבעת דעה על התנהגותו של מישהו בתפקיד ציבורי
הגנת החובה המוסרית
לפעמים יש חובה מוסרית או חברתית לספר משהו שלילי. למשל, מורה שמדווח להורים על התנהגות תלמיד או אדם שמזהיר חבר מפני מתחזה שמרמה אנשים. בתיק שטופל, אדם שהזהיר את שכניו מפני קבלן שידוע כמי שנטש פרויקטים באמצע זוכה מתביעת לשון הרע בזכות הגנה זו.
פרסומים על אישי ציבור
על אישי ציבור מותרת ביקורת רחבה יותר. פוליטיקאים ובעלי תפקידים ציבוריים צריכים "לספוג" יותר מאשר אדם פרטי. עם זאת, גם כאן יש גבולות – ביקורת על תפקודם המקצועי מותרת, פגיעה בחייהם הפרטיים או האשמות שקריות עדיין אסורות.
מתי מותר לדבר לשון הרע?
לשון הרע לתועלת
ההלכה היהודית מתירה "לשון הרע לתועלת" בתנאים מסוימים. לפי ספר "חפץ חיים", צריכים להתקיים תנאים כמו ידיעה אישית ולא שמועות, כוונה אמיתית לתועלת ולא לפגיעה והיעדר אפשרות אחרת להשיג את אותה תועלת. בענייני שידוכים ועסקים, למשל, מותר לספר מידע שלילי רלוונטי כשנשאלים על מישהו כדי למנוע נזק בעתיד. באופן דומה, מותר להזהיר מפני אדם שידוע כלא אמין בעסקים כדי למנוע הפסדים כספיים.
איך להתמודד עם לשון הרע שפורסמה נגדכם?
צעדים ראשוניים
אם התגלה שמישהו פרסם לשון הרע נגדכם, הצעד הראשון הוא לתעד את הראיות:
· צלמו מסך של פוסטים ברשתות חברתיות
· שמרו העתקים של מאמרים או כתבות
· אספו שמות של עדים ששמעו את האמירות הפוגעניות
· תעדו את הנזק שנגרם (אובדן לקוחות, הזדמנויות עסקיות וכו')
פנייה לעורך דין מתמחה
התייעצות עם עורך דין לשון הרע מקצועי היא צעד חשוב. עורך הדין יוכל לנתח את המקרה, להעריך את סיכויי התביעה ולייעץ לכם לגבי האפשרויות שעומדות בפניכם. הערכה מקצועית מוקדמת חוסכת הרבה כסף וזמן, כי לא כל פרסום פוגעני מצדיק תביעה, והליכים משפטיים הם יקרים ומתישים.
הודעה והסרה מהאינטרנט
פעמים רבות, פנייה מסודרת למפרסם או לפלטפורמה מספיקה להסרת התוכן הפוגעני, למשל:
· פנייה למפרסם עם דרישה להסרה והתנצלות
· פנייה למנהלי האתר או הפלטפורמה
· שימוש בטפסי דיווח על תוכן פוגעני
מכתב התראה מעורך דין יכול להיות אפקטיבי במיוחד. באמצעותו, מקרים רבים נפתרים בתוך שבוע עד שבועיים עם התנצלות והסרת התוכן בלי צורך בהליכים משפטיים.
התביעה המשפטית
אם הצעדים הקודמים לא הועילו, אפשר לשקול תביעה. הינה האפשרויות השונות:
· תביעה אזרחית לפיצויים
· קובלנה פלילית פרטית
· בקשה לצו שיורה על הסרת הפרסום
עצם הגשת התביעה מובילה פעמים רבות להסכם פשרה – המפרסם מסיר את הפרסום, מתנצל ומשלם פיצוי מוסכם.
איך למנוע פרסום לשון הרע?
בדיקה לפני פרסום
לפני שאתם מפרסמים, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
· האם המידע אמיתי ומבוסס?
· האם יש אינטרס ציבורי בפרסום?
· האם הפרסום עלול לפגוע במישהו?
· האם אפשר לנסח אחרת, פחות פוגעני?
זהירות ברשתות החברתיות
ברשתות החברתיות, הסיכון גבוה במיוחד, ולכן:
· הימנעו משיתוף מידע שלילי בלי בדיקה
· אל תגיבו בכעס – המתינו לפחות שעה לפני פרסום תגובה רגשית
· זכרו שגם שיתוף או לייק עלולים להיחשב להפצה
· גם קבוצות "סגורות" או "פרטיות" נחשבות לפרסום לפי החוק
לסיכום
לשון הרע היא סוגיה חמורה בהלכה ובמשפט הישראלי, וברשת, הנזק הפוטנציאלי גדל בגלל המהירות וההיקף של הפרסומים. הכלל החשוב ביותר הוא לחשוב לפני פרסום – האם המידע אמיתי? האם יש תועלת בפרסומו? האם אפשר להשיג את המטרה בלי לפגוע? אם פגעו בכם, פעלו מהר לתיעוד הראיות, התייעצו עם עורך דין ושקלו את האופציות שעומדות לרשותכם – מפנייה ישירה ועד תביעה משפטית. לסיום – בעידן הרשתות החברתיות, זכרו תמיד: מה שנכתב בשנייה של כעס, עלול לעלות לכם שנים של צער ועשרות אלפי שקלים. חשבו פעמיים לפני שאתם לוחצים "שלח".
