עולם המקרקעין תמיד מעורר עניין, מחלוקות ותככים, כי לפני ואחרי הכל מדובר בהרבה מאוד כסף, וכידוע היכן שיש כסף יש בעיות, ולא מעט עילות להגשת תביעה. מכאן שמעניין להכיר את סוגי התביעות שנחשבות יותר פופולאריות בתחום, ולו בכדי ללמוד שגם לכם יש מניע להגיש תביעה – סיכוי להרוויח לא מעט. נשמע מעניין? עיברו על המקרים הבאים:
- תביעת פינוי מושכר
אחת התביעות היותר נפוצות נוגעת למקרים שבהם המשכיר מבקש לפנות מהנכס את השוכר, ולו כי זה מפר את ההסכם, למשל לא שילם כמספר חודשים, אינו משלם חשבונות, עושה בנכס שימוש שאינו נאות, מפריע לשכנים וכדומה. נשמע כמו מקרה קלאסי לפעול לבד? ובכן אומנם מפתיע לגלות, את החוק שומר על השוכר, כך שאם המשכיר מחליט להחליף מנעול (לדירה ששייכת לו) או לנתק מהחשמל, הרי שהוא עצמו חשוף לתביעה משפטית. עם זאת, טוב לדעת שכן יש מה לעשות, אך צריך להיצמד להליכי המשפט ולהיות סבלניים. כמו כן, תביעת פינוי מושכר כוללת הרבה פעמים את ההוצאה לפועל, ועל כן יש להתחיל את ההליך כמה שיותר מוקדם – מדובר בהתנהלות מסועפת וארוכה.
- ירידת ערך מקרקעין
לא פעם אנשים שמחזיקים בקרקע מגלים יום אחד שערכה צנח באופן משמעותי בעקבות ליקויי בנייה, או בעקבות "אישור תוכנית פוגעת", ולו כי הייעוד של הקרקע השתנה, שונתה תוכנית המתאר, צומצמו זכויות הבנייה, נחסם נוף משמעותי וכדומה. כאשר אחד משני המצבים קורה, רשאי בעל זכויות הקרקע לפנות לוועדה המקומית ולהגיש תביעת פיצויים, לרוב עד כ3 שנים מהיום שבו התוכנית החדשה נכנסה לתוקף.
- סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף
חוק המקרקעין בין היתר מתייחס לסכסוכים שנערכים בין בעלי דירות שגרים בבית משותף. כך למשל המפקח מתייחס לסכסוכים שנוגעים להרחבת הדירה, לתוספת של מעלית, לתוספת של צלחת לווין וכדומה. במקרה מעין זה יש לגשת ללשכת המפקח ולהגיש תביעה פרונטלית (אם באמצעות הדואר או אם באופן ידני).
- תביעה בתחום הנזיקין
סעיף 44 לפקודת הנזיקין קובע שאם אדם מתייחס למקרקעין שאינה שייכת לו באופן שפוגם בשימוש הסביר שלה, הרי שללא ספק ניתן לתבוע אותו.
- חלוקת מקרקעין
בהרבה מקרים מספר אנשים חוברים יחדיו בכדי לרכוש קרקע, אך סיטואציה מסוימת מובילה את אחד מהשותפים לסגת, וכאן מתעורר הצורך לפרק את הסכם השותפות. במקרה מעין זה תתרחש תביעה שנוגעת להסכם השיתוף, בה ייבחן כיצד מחלקים את ערך הקרקע בהתאם לחוזה.
דגשם חשובים
לסיכום נציין שמומלץ להבחין בין תביעות שמתנהלות בבית משפט השלום לבין תביעות שמתנהלות בבית המשפט המחוזי (לא מכריעים בהתאם לשווי הקרקע אלא בהתאם לסוג הקרקע). מה עוד? ראוי להתיישר מול חוק ההתיישנות. מה הוא אומר? ובכן אם מדובר במקרקעין מוסדרת, הרי שניתן לפעול תוך25 שנה ואם מדובר במקרקעין שאינה מוסדרת (למשל אינה רשומה בטאבו), הרי שניתן לפעול תוך 15 שנה.