היום כבר ידוע שבכל גיל ובכל מצב, רצוי שתהיה לכם צוואה מוכנה וחתומה. הדבר משמעותי בין אם יש לכם ילדים צעירים או בוגרים, ובין אם אתם ללא ילדים כלל. צוואה היא כלי חיוני להבטיח את חלוקת רכושכם לאחר מותכם לפי רצונכם. היא מאפשרת לוודא שרצונכם יתקיים על פי ההנחיות שהשארתם. אלא שמסתבר שצוואה רגילה לא בהכרח תיתן מענה לכל האפשרויות, ההתנגדויות או הפרשנויות שלה – יכולות להוביל לתוצאות שונות ממה שהתכוון האדם שניסח אותה.
על פי חוק הירושה, כל אדם רשאי לערוך את צוואתו. עריכת הצוואה מטרתה לאפשר לאדם לקבוע את הדין לגבי רכושו ונכסיו לאחר מותו. על מנת שצוואה תיכנס לתוקף, יש צורך להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה. רק צוואה הנכתבת על פי כללי החוק יכולה לקיים את רצון בעליה לאחר מותו. נושא הצוואות והירושות הוא נושא מורכב, ומהווה עילה לתביעות רבות בבתי המשפט. ניסוחים שאינם מפורשים מספיק או מבנה חסר , יכולים להוות עילה להתנגדות לצוואה. במקרה של התנגדות, בית המשפט לענייני משפחה ידון בנושא ויכול להחליט על קבלת הצוואה, דחייתה, או ביטולה באופן חלקי או מלא. על מנת להבין איך להימנע מכך, פנינו לעו"ד לענייני משפחה עודד וולף, מומחה לצוואות (למידע נוסף: wolf-law.co.il/wills-lawyer ).
בתור התחלה חשוב שנבין מי רשאי לערוך צוואה. ככלל, כל אדם שמעוניין בכך יכול לערוך צוואה. זאת למעט מקרים בהם מדובר בקטין מתחת לגיל 18, או פסול דין שנדרש לאישור אפוטרופוס ועשה זאת ללא האישור, או אדם שאינו צלול בדעתו (בשל טיפולים, מחלה או גיל מתקדם) ולכן נראה כי לא יודע להבחין בטיבה של הצוואה. במקרה של האחרון ניתן להימנע מפסילת הצוואה על ידי צירוף חוות דעת רפואית שמטרתה להעיד על כשירותו בזמן עריכת הצוואה.
ישנם מספר מקרים בהם עריכת צוואה חשובה במיוחד. נבחן תחילה מקרים הקשורים לבני זוג. כך למשל בני זוג שהם ידועים בציבור לרוב עורכים הסכם יחסי ממון או הסכם לחיים משותפים ביניהם בו הם מגדירים את אופן השיתוף ברכוש של שניהם. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הסכם מסוג זה קובע את חלוקת הרכוש שלהם במקרה של פרידה אך לא קובע את אופן הורשת הרכוש אחרי פטירת אחד מבני הזוג. כך לדוגמה ידועים מספר פסקי דין במקרים בהם בני זוג ידועים בציבור קבעו בהסכם ממון ביניהם כי תחול הפרדה רכושית מלאה ביניהם, אך משלא ערכו צוואה, בן הזוג שנותר בחיים עדיין היה זכאי לקבל מחצית מעיזבונו (כפי שהיקפה נקבע בהסכם יחסי הממון) של בן הזוג שנפטר. . מערכת זוגית אחרת שיכולה לעורר סכסוכים אפשריים היא בני זוג שנשואים בנישואים שניים, כאשר לכל אחד מבני הזוג כבר יש ילדים מנישואים קודמים. עוד אנשים שחשוב שיערכו צוואה הם בני זוג פרודים או גרושים.
דוגמאות אחרות בהן רצוי לערוך צוואה, הן במקרה ויש צורך להסדיר את זכויות השימוש ברכוש המצווה לאחר מותו. כמו כן, במקרים בהם האדם מעוניין להוריש חלקים ספציפיים מעיזבונו שלא בהתאם לחוק הירושה.
על פי צוואה, זכאי לרשת כל אדם, כולל ילדים שנולדו בתוך 300 יום מיום פטירת המוריש. בנוסף, גם ארגונים כמו עמותות, תאגידים, מדינות וכו' יכולים לרשת אדם. לחילופין, מי שהורשע בניסיון לגרום למות המוריש, או אף במותו לא יכול לרשת אותו, גם אם הוזכר בצוואתו. כמו כן, מי שהורשע בפלילים בזיוף צוואה, העלמת הצוואה האחרונה של המוריש, בתביעת ירושה בהסתמך על צוואה מזוייפת, או בניסיון לעשות אחת מאלה – לא יוכל לרשת.
לאחר שהבנו את החשיבות בעריכת צוואה ננסה להסביר את החשיבות של עריכת "צוואת פרימיום".
"צוואת פרימיום" – מטרותיה העיקריות הן שתיים: מימוש מלא של רצון המצווה ומניעת התנגדויות עתידיות לצוואה.
לשם כך, נדרש בירור מעמיק עם המצווה לגבי רצונותיו. בשיחה עמו מעלה עורך הדין אפשרויות עתידיות שגם המצווה בעצמו לא חשב עליהם ולא נתן עליהם את דעתו. חשוב לזכור שצוואה יכולה להתקיים במשך שנים רבות עד שהיא תמומש בפטירתו של המצווה, ולכן בפרק זמן ארוך זה עשויות להתרחש נסיבות חיים שונות ומשונות שכל אחד מהם יחייב התייחסות אחרת בצוואה.
בנוסף, בצוואות פרימיום ניתן פתרון למצבים מורכבים, לדוגמה צאצא של המצווה/המוריש שהוא מצוי בחובות מתמשכים ויש לו תיקים רבים בהוצאה לפועל . הרי ברגע שיזכה בירושת המוריש עלול כל חלקו בעיזבון להיות משולם לנושים. צוואת פרימיום יודעת לתת לכך פתרון באמצעות כלים משפטיים שונים.
דוגמה נוספת היא יורש שנוטה לרצות את בן/בת זוגו. המצווה לא היה רוצה להוריש לו את חלקו בעיזבון בידיעה שכל ירושתו תועבר לצדדים שלישיים שהמצווה בכלל לא הכיר בחייו. גם כאן, צוואת פרימיום יודעת לתת פתרון שמצד אחד לא יקפח את היורש ומצד שני ישמור על ירושת המצווה בתוך המשפחה.
לסיכום, צוואת פרימיום היא האמצעי הטוב ביותר להבטיח את קיום רצון המצווה תוך מניעת סכסוכים משפחתיים לאחר מותכם.
