לאזרחים ישראלים אשר נולדו בישראל להורים ישראלים זה מובן מאליו כי יש להם אזרחות ישראלית. השאלה היא כיצד ניתן לקבל אזרחות למי שהוא אזרח זר? האם רק מהעובדה שהוא חי עם בן או בת זוג ישראלים? או שישנן עוד דרכים למתן אזרחות ישראלית חוץ ממקרה קלאסי זה? למשל אזרח ישראלי שהוריו חיים בחו"ל ,והוא מעוניין כי הם יגיעו ארצה והוא יהיה חייב לדעת מהן האפשרויות הקיימות בחוק שהוא יכול להשתמש בהן. למעשה קבלת אזרחות ישראלית מוסדרת בחוק האזרחות (התשי"ב) 1952 ולהלן "חוק האזרחות". חוק זה קובע מי כן זכאי לבקש אזרחות ישראלית ואילו דרישות ותנאים קיימים לקבלת האזרחות הישראלית. גם על פי חוק השבות על פי סעיף 2 לחוק האזרחות קובע כדלקמן:" כל עולה על פי חוק השבות (תש"י 1950 ). "יהיה לאזרח ישראלי מכוח חוק השבות". הכוונה היא שכל אדם יהודי קיימת הזכות לעלות לישראל כאשר העלייה לישראל, תהיה באשרת העולה. עלייה זו, ניתן לבצע באמצעות השגרירות הישראלית בארץ שממנה מעוניין לעלות העולה, או לאחר שהעולה החדש יגיע לארץ ויפנה אל משרד הפנים.
מלבד יהודים, זכאים לעלות לישראל ולקבל אשרת עולה בן או בת זוגו של יהודי או מי שהוא צאצא של יהודי עד דור שלישי כלומר, נכד של יהודי. ישנה הפרדה לפי המחוקק בין חוק האזרחות וחוק השבות. הפרדה זו הינה בעלת מטרה אחת – לאפשר למחוקק שיקול דעת רחב בהחלטה באם העולה החדש יקבל אזרחות ישראלית או לאץ מצב זה הופך למורכב יותר, שבו לא כל מי שזכאי מחוק השבות יקבל אזרחות ישראלית. כאן יש לערב עורך דין הגירה אשר בקיא בחוקים ויוכל להילחם על זכות של עולה חדש המעוניין לקבל אזרחות ישראלית.
מתן אזרחות ישראלית גם למי שאינו יהודי או למי שאינו נשוי לישראלי\ת- באילו מקרים?
לפי סעיף 9 קובע שר הפנים, כי ניתן להעניק אזרחות ישראלית לאנשים חשובים כשאר המדינה חפצה ביקרם כמו למשל: חסידי אומות העולם, אנשי רוח ומדע אנשי ספורט וכדומה. יש לציין, כי תחת סעיף זה נכללים גם בני זוג נשואים או ידועים בציבור של אזרחי ישראל אשר מבקשים גם הם לקבל אזרחות ישראלית. על פי האמנות הבינלאומיות אשר מבטיחות את חופש הנישואין וכן את איחוד המשפחות, חובה על מדינת ישראל לפעול על מנת להסדיר את מעמדם של הזרים הנשואים לאזרחים ישראלים. יש לציין כי אזרחות ישראלית אף עוברת מקשר דם כגון אזרחות אשר עוברת מהורים יהודים לילדים בלי שום קשר לארץ הלידה.
סעיף 5 לחוק האזרחות(התשי"ב 1952) מאפשר מכוח השהייה בישראל הסדרת מעמד במדינת ישראל, אך יחד עם זאת, מדובר באפשרות שמימושה הלכה למעשה עשויה להימשך זמן רב וכל הנושא הבירוקראטי הינו ארוך וסבוך. בעצם, חוק האזרחות קובע, כי אדם בגיר (מעל ל-18 שנה) שאינו אזרח ישראל יוכל לקבל אזרחות מכוח "התאזרחות" במקרים כמו: עליו להימצא במדינת ישראל במשך 3 השנים שקדמו ליום שבו ביקש להיות אזרח ישראלי כמו כן, עליו להיות זכאי לגור במדינת ישראל בישיבת קבע. מלבד זאת, מי שמבקש לקבל אזרחות ישראלית, ככל שהוא יוכיח כי כוונתו להשתקע בארץ או שהוא מתכוון להשתקע בישראל עליו לדעת את השפה העברית (על פי חוק הכניסה לישראל הנוקט במושג "במידת מה" והכוונה היא שאינו חייב לדעת את השפה העברית על בוריה). תנאי סף נוסף לקבלת אזרחות ישראלית הינה לוותר על אזרחות קודמת שבה החזיק אדם המעוניין לקבל אזרחות ישראלית.
הצהרת נאמנות למדינת ישראל
כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, המבקש יוכל לקבל אזרחות ישראלית בתנאי שיצהיר נאמנות למדינת ישראל. מדובר כאמור על הליך מדורג ויש להכין את המסמכים הדרושים וכן, לפנות ככל המוקדם אל עו"ד הגירה אשר מתמצא היטב בחוקים, מה שיעשה את ההבדל המהותי בין גירוש מישראל כשוהה בלתי חוקי ובין קבלת מעמד קבע או אזרחות ישראלית.
