נחלות חקלאיות רבות הוקמו לפני עשרות שנים ובמקרים רבים סימון הגבולות המדויק בין נחלה אחת לשכנתה היטשטש עם הזמן. גדרות שהוצבו, עצים שניטעו או שבילים שנסללו יצרו לעיתים מציאות בשטח שאינה תואמת את המפות המקוריות של רשות מקרקעי ישראל. סכסוכי גבולות פורצים לרוב כאשר אחד השכנים מבקש לבנות או למכור את הנחלה ואז מתגלה אי התאמה. במצב כזה, תפקידו של עורך דין נחלות במושבים הוא לפעול לבירור קו הגבול החוקי. ההליך כולל איתור השרטוטים המקוריים, הזמנת חוות דעת של מודד מוסמך וניהול משא ומתן עם השכן. באין הסכמה יש להגיש תביעה לבית המשפט לקביעת הגבול על בסיס הראיות והמפות ההיסטוריות.
בניית בית שלישי בנחלה – משנה את כללי חלוקת הירושה במשק
באופן מסורתי מוסד הנחלה מאפשר להוריש את המשק החקלאי בשלמותו רק ליורש אחד, בן הממשיך, מה שהותיר את שאר האחים ללא נכס מקרקעין מהוריהם. האפשרות לבנות יחידת דיור שלישית בנחלה ולאחר מכן לפצל אותה כמגרש נפרד יצרה מהפכה של ממש בדיני הירושה במגזר החקלאי. המגרש המפוצל שעליו נבנה הבית השלישי הופך לנכס נדל"ן עצמאי לחלוטין שאינו כפוף עוד למגבלות של הנחלה. לכן ההורים יכולים להוריש את הנכס החדש הזה בצוואתם לכל אחד מילדיהם, גם לאלה שאינם הבן הממשיך. הקמת בית שלישי בנחלה היא אם כן לא רק פתרון דיור, אלא גם כלי לתכנון ירושה, המאפשר להורים לחלק את רכושם בצורה שוויונית יותר בין כל ילדיהם.
שימוש חורג בקרקע חקלאית – עבירה על החוק
נחלה במושב מורכבת מחלקות קרקע בעלות ייעוד שונה, כגון חלקת מגורים, שטח לעיבוד חקלאי ושטחים לפעילות לא חקלאית. החוק אוסר על שימוש בקרקע בניגוד לייעוד התכנוני שלה ללא קבלת היתר מיוחד. לדוגמה, הקמת מחסן לוגיסטי, מוסך או גן אירועים על קרקע שמיועדת לחקלאות בלבד מהווה עבירה. פעולה כזו מכונה שימוש חורג בקרקע חקלאית וחושפת את בעל הנחלה לסנקציות חמורות. רשויות האכיפה, ובראשן הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מוסמכות להטיל קנסות כבדים, להוציא צווי הריסה למבנים לא חוקיים ואף להגיש כתבי אישום פליליים נגד בעל הנחלה. לכן כל שינוי בייעוד הקרקע מחייב קבלת אישור מראש.
עורכת הדין רחל פרץ גלם עוסקת במגוון נושאים שקשורים לקרקעות במושבים ומומלץ לפנות אליה לקבלת מענה פרטני.
