כבר ב-1954 חוקקה כנסת ישראל את חוק עבודת נשים, שבין השאר מביא לידי ביטוי את הרצון של המדינה לעודד ילודה ולכן אוסר על פיטורי עובדות בהריון. בהתאם אישה הרה שפוטרה מעבודתה יכולה לתבוע פיצויים מהמעסיק, ובכתבה זו תמצאו מידע מפורט בנושא רגיש זה.
מתי פיטורי עובדת בהריון אינם חוקיים?
פיטורי אישה בהריון אינם חוקיים גם לפי חוק עבודת נשים וגם על סמך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (שנכנס לתוקף ב-1988). חוקים אלה אוסרים באופן מוחלט על מעסיקים לפטר עובדת רק כי נכנסה להריון. גם כשיש עילה אחרת לפיטורין, ניתן לממש את הרצון רק אם לעובדת יש ותק של פחות מחצי שנה במקום העבודה, או אם התקבל היתר מיוחד לכך מטעם הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה.
חשוב להדגיש כי כל הכללים הנ"ל תקפים גם במקרים שבהם המעסיק כלל לא ידע שהעובדת בהריון (חובת היידוע של המעסיקים היא רק החל מהחודש ה-5 להריון).
איך מחושב גובה הפיצויים?
פיטורי אישה בהריון בניגוד לחוק מקנים לה זכאות לפיצויים. סכום הפיצוי מותאם למאפיינים הספציפיים של העובדת. באופן עקרוני המעסיק יידרש לשלם פיצויים עבור אובדן השתכרות למשך כל התקופה שבה העובדת מוגנת מפיטורין – כלומר החל ממועד הפסקת העבודה עד 60 ימים אחרי סיום חופשת הלידה.
בנוסף יחויב המעסיק בתשלום פיצויי פיטורים "רגילים" בהתאם לוותק של העובדת, דמי חופשה, דמי הבראה והפקדות לפנסיה עבור התקופה הנ"ל. מרכיב נוסף בפיצוי עשוי להיות "נזק לא ממוני" – כלומר סבל ועוגמת נפש. בדרך כלל מדובר על סכומים של עשרות אלפי שקלים.
כיצד תובעים פיצויים?
כדי לממש את הזכות לפיצויים, עובדת שפוטרה במהלך ההריון בניגוד לחוק צריכה להגיש תביעה לבית דין לעבודה. כדי לעשות זאת רצוי לפנות אל עורך דין לענייני עבודה עם ניסיון בייצוג נשים בהריון. במשרד עו"ד יאיר ארן ושות' מעניקים שירות זה ברגישות ובנחישות, וכמו כן בזמינות גבוהה על-מנת למנוע נזק כספי ומתח מיותר במהלך ההריון.
