מי מפצה ברשלנות רפואית במקרה של תאונת דרכים?
קרדיט pixabay
- פרסומת -

רשלנות רפואית היא סוגייה מאוד מורכבת שנידונה רבות בבתי המשפט. כאשר מדובר בטיפול רפואי שאדם פנה לקבל, די ברור מי אחראי לרשלנות, במידה והיא מתרחשת. אולם, כאשר אדם מעורב בתאונת דרכים, האם חלק מהאחריות בגין הטיפול שקיבל או לא קיבל חלה גם על חברת הביטוח, והאם רשלנות בית החולים חלה עליו בלבד?

לא מעט סוגיות כאלו ואחרות מוכרעות על פי עיקרון "ייחוד העילה", אחד מעיקרי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1995 (פלת"ד).

מהו עיקרון ייחוד העילה המצוין בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

סעיף 8 של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר את עיקרון הייחוד, אשר קובע כי מי שיש לו עילה לתביעה לפיו, לא יכול לתבוע כל גוף אחר באופן מקביל. משמעות הדבר היא, שמי שמגיש תביעה בגין רשלנות רפואית צריך לבחור איזה גוף הוא מעוניין לתבוע ולבחון את סיכויי התביעה שלו בכל מסלול שייבחר.

על פי חוק הייחוד, מי שנפגע כתוצאה ממפגע בדרך, ובחר לתבוע את המועצה המקומית, לא יוכל לאחר מכן או במקביל לתבוע גם את המוסד הרפואי שטיפל בו בגין רשלנות רפואית.

מטרתו של עיקרון הייחוד נועד לבטל את הקשר לסוגיית האשמה בתביעות העוסקות בנושא תאונות דרכים מתוך ההנחה, שללא התרחשות התאונה, לא הייתה מתרחשת כלל הרשלנות הרפואית. בקביעה זו הנזק שנגרם בגין הרשלנות, גם אם אירעה, משויך לפגיעה הראשונית שאירעה בגין התאונה, ובשל כך, חובת הפיצוי חלה על חברת הביטוח, ומאחר וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מציע מנגנון פיצוי שאינו תלוי באשמה, הכללים הללו תקפים גם במקרים של רשלנות רפואית.

בכל כלל יש יוצא מן הכלל

במקרים חריגים ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית שאירעה לאחר תאונת דרכים. התביעה תוגש בעילה מכוח פקודת הנזיקין, אך פרט להוכחת הנזק, יידרש להוכיח קיומה של אחריות משפטית.

 מקרים אלו כוללים את 2 התרחישים הבאים:

  1. התביעה מול חברת הביטוח הגיעה לידי מיצוי, ורק לאחר מכן התגלתה הרשלנות הרפואית.
  2. כאשר הטיפול הרפואי היה רשלני באופן חריג, כך שאין קשר סיבתי בין הנזק שאירע למטופל לבין התאונה עצמה.

מבחני העזר שמסייעים לבחון נזק משני או ראשוני

על מנת לקבוע שהנזקים שנגרמו לנפגע הנם כתוצאה מנזק ראשוני ולא משני, החוק קבע 3 מבחני עזר:

  1. הסמיכות של הזמנים והמקום בין התרחשות הנזקים.
  2. ההסתברות להתרחשותו של אירוע הנזק הנוסף.
  3. האם ניתן לקבוע באופן וודאי כי הנזק המשני הוא פועל יוצא ישיר של האירוע הראשון.

ניתוח שלושת מבחני העזר הללו מסייעים לקבוע האם הטיפול הרשלני שהנפגע קיבל לאחר מועד התאונה הנו פועל יוצא ישיר של האירוע. זאת אומרת, שהם קובעים, האם התאונה היא אירוע שעומד בפני עצמו והנזקים שנגרמו לנפגע נגרמו ממנה, או שלא.

החשיבות של בחירת עורך דין מקצועי לניהול תיק התביעה

בכל מקרה שבו יש חשש לרשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעורך דין שמנוסה בניהול תיקים מסוג זה. אולם, כאשר מדובר בתאונת דרכים ורשלנות רפואית, מומלץ להיעזר במי שמתמחה בשני התחומים הללו.

נדגיש, שרשלנות רפואית היא תחום מורכב, שמצריך היכרות עם מערכת המשפט ומערכת הבריאות, וכן הבנה בנושאים רפואיים שונים. בגלל מורכבות התביעות שמערבות תאונות דרכים ורשלנות רפואית, לא אחת, אנשים פונים למשרד שבו עורכי דין שמתמחים בתחומים אלו ומשתפים יחד פעולה על מנת להגדיל את סיכויי התביעה ולהבטיח לנפגע את גובה הפיצויים המרבי שמגיע לו.

כמו כן, חשוב לציין, שנזקים מסוימים עלולים להופיע זמן מה לאחר התאונה ולאחר קבלת הטיפול הרפואי. במקרים מסוימים, בהם לא נראים נזקים מיד לאחר מועד התאונה, ואלו מתגלים בשלב מאוחר יותר ומקורם ברשלנות רפואית, לא יחול עליהם חוק העיקרון הייחודי, והם יפוצו במסגרת תביעה נפרדת של רשלנות רפואית ולא במסגרת תביעה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

זוהי סיבה נוספת להתייעץ עם איש מקצוע שמתמחה בתחומי תאונות הדרכים והרשלנות הרפואית, שכן לאופן ההתנהלות וקבלת ההחלטות יכולות להיות השפעות מכריעות באשר לסיכויי התביעה וגובה הפיצויים שהנפגע עשוי לקבל בגין הנזקים שנגרמו לו, בכללותם הנזקים שנגרמו בשל רשלנות רפואית.

מי מפצה ברשלנות רפואית במקרה של תאונת דרכים?
Rate this post

- פרסומת -

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here