מזונות אישה - עו״ד אסתר שלום
קרדיט freepik
- פרסומת -

תשלום מזונות אשה הינו תשלום שעל הבעל לשלם לאשה באופן זמני במהלך תקופת הליכי הגירושין ביניהם וזאת במיוחד במצב שבו האשה לא עבדה כלל בתקופת הנישואים כך שהיא הייתה תלויה לחלוטין בבעלה מבחינה כלכלית. המזונות ישולמו לאשה עד למתן הגט, או עד למתן פסק דין לגירושין שמחייב את בני הזוג להתגרש, במידה שהאישה מסרבת לתת את הגט.

תשלום מזונות האשה נועד לאפשר לה להמשיך ולהתקיים גם בתקופת הליכי הגירושין שלה ולמנוע שינוי קיצוני במצבה לאחר פרידתה מבעלה.

לפי ההלכה היהודית, על הבעל לזון ולפרנס את אשתו כל עוד הם נשואים. לפיכך, עם מתן הגט או מתן פסק דין לגירושין הבעל איננו מחוייב עוד לשלם מזונות לאשה, אלא אם כן בין הצדדים נערך הסכם ממון או הסכם גירושין שבמסגרתו הבעל התחייב לשלם לאשה מזונות גם לאחר הגירושים ומתן הגט או במקרה של מזונות ילדים.

חיוב הבעל בתשלום מזונות האשה נובע מסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, שקובע כי "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". סעיף זה מטיל על כל בעל לשלם מזונות לאשתו לפי דיני הדת שלו, ועל כן כאשר מדובר בבני זוג יהודיים, שנישאו כדת משה וישראל, ואשר נקלעו להליכי גירושין, על הבעל לשלם לאשה מזונות לפי ההלכה היהודית, שכאמור מחייבת אותו לשלם לאשה מזונות רק כל עוד הם נשואים.

כיצד מגישים תביעת מזונות אישה

תביעה לקבלת מזונות אשה תוגש בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

יש לצרף לכתב התביעה תצהיר לאימות העובדות ואסמכתאות לביסוס הטענות שמופיעות זו, כגון חוזה שכירות, קבלות בגין הוצאות הבית, קבלות בגין הוצאות אישיות, וכיו"ב, וכן טופס הרצאת פרטים שבו היא תפרט את כל נכסיה, בצירוף 12 תלושי משכורת אחרונים, אם היא עובדת כשכירה, או דו"ח הכנסות למס הכנסה, אם היא עובדת כעצמאית.

עם הגשת התביעה, האשה יכולה להגיש בו זמנית גם בקשה לקבלת מזונות אשה זמניים, וזאת כדי לאפשר לה לממן את צרכיה גם בתקופת הביניים שעד לסיום בירור התביעה העיקרית ומתן פסק הדין בעניינה.

מי זכאית לקבל מזונות אישה

כאמור, לפי ההלכה היהודית, אשה שנישאה לבעלה בטקס דתי וכדת משה וישראל, זכאית לקבל מזונות מבעלה כל עוד הם עדיין נשואים ועד למתן הגט או מתן פסק דין לגירושין.

עם זאת יובהר שהבעל איננו מחוייב אוטומטית ובכל מקרה בתשלום מזונות האשה.

ראשית, הבעל יהיה פטור מלשלם מזונות לאשה במידה שהיא התנהגה באופן לא ראוי לפי ההלכה, כגון במקרים בהם מדובר באשה בוגדת, או אשה מורדת (מסרבת לקיים עמו יחסים ללא צידוק), או אשה שגרמה לבעל במכוון לעבור על מצוות הדת (כשמדובר בשני בני זוג שומרי מצוות), או אשה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת כגון אלימות פיזית או נפשית של הבעל. במקרה ההפוך, שבו הבעל הוא שעזב את הבית, הדבר לא יקנה לו עילה לפטור מתשלום מזונות לאשה.

שנית, הבעל יהיה פטור מתשלום מזונות לאשה במידה שהיא עובדת ומשתכרת מספיק כדי לממן את כל צרכיה, וזאת לפי הכלל של "מעשה ידיה יהיו תחת מזונותיה". אם האשה עובדת אך שכרה איננו מספיק כדי לממן את כל צרכיה, הבעל יצטרך לשלם לה מזונות בסכום שישלים ויכסה את ההפרש ולא מעבר לכך.

לעומת זאת, אם מדובר בבעל שמסרב לתת גט ללא צידוק לכך ועקב כך מעכב את הליך הגירושין, בית הדין הרבני יכול להטיל עליו לשלם לאשה "מזונות מעוכבת", גם אם האשה אינה זכאית לקבל מזונות אשה, וזאת כדי להפעיל על הבעל לחץ לתת את הגט.

אופן קביעת סכום מזונות אישה

הכלל הבסיסי בהלכה לגבי קביעת סכום מזונות האשה הינו \"עולה עמו ואינה יורדת\". לפי כלל זה על הבעל לשלם לאשה מזונות בסכום שיאפשר לה לשמר את רמת החיים שאליה היא התרגלה לחיות במהלך הנישואים וזאת גם אם רמת החיים שהייתה לה לפני הנישואים הייתה נמוכה יותר. כלומר, האשה יכולה לעלות ברמת חייה במהלך נישואיה לגבר, אך לא לרדת ממנה.

לצורך קביעת סכום המזונות יש לקחת בחשבון את היקף הכנסותיו של הבעל, היקף הכנסות האשה, והיקף צרכי האשה, כגון מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, תחזוקת הבית, הוצאות רכב, איפור וקוסמטיקה, וכדומה.

במסגרת הכנסות האשה מתחשבים לא רק במשכורת שלה, אלא בכל מקורות ההכנסה שיש לה, כגון דמי שכירות, קצבאות ביטוח לאומי, וכדומה.

מה קורה לגבי אישה שיכולה לצאת לעבודה אך בוחרת שלא לעבוד? לפי ההלכה היהודית, האשה איננה חייבת לצאת לעבוד ולהשתכר לפרנסתה. ולפיכך, גם אשה שבוחרת להישאר בבית ולא לעבוד זכאית עדיין לתשלום מזונות, והבעל אינו רשאי לדרוש ממנה לצאת ולעבוד כדי לקבל פטור מלשלם לה מזונות. זו גם הסיבה מדוע בית המשפט לא יתחשב בדרך כלל בפוטנציאל ההשתכרות של האשה לצורך קביעת סכום מזונות האשה, למעט במקרים נדירים. מדובר למשל במקרה בו הסתבר שבו האשה עבדה בתקופת הנישואים אולם היא בחרה להתפטר ממקום עבודתה עם פתיחת הליכי הגירושים ורק כדי לקבל מזונות או במקרה שבו הנישואים היו קצרים מאד.

תשלום מזונות אישה כשמדובר בנישואים אזרחיים, ידועים בציבור, נישואי תערובת

כאשר מדובר בקשר זוגי שלא לפי ההלכה היהודית, כגון נישואים אזרחיים או ידועים בציבור, חובת תשלום מזונות האשה יכולה לחול על הבעל מכח הסכם ממון או הסכם גירושין שבו הבעל התחייב במפורש לשלם לאשה מזונות גם לאחר הגירושים. בנוסף, בפסיקה נקבע כי במקרים מסויימים ניתן להטיל על הבעל חובת תשלום מזונות אשה גם כאשר לא נכרת ביניהם הסכם מפורש, וזאת מכח הסכמה מכללא, או כאשר לאשה הייתה תלות כלכלית מוחלטת בבעל ברוב שנות הקשר שלהם. מזונות אלו מכונים "מזונות משקמים" מאחר שהם נועדו לאפשר לאשה להשתקם מבחינה כלכלית לאחר הפירוד ועד שהיא תוכל להשתלב מחדש במעגל העבודה ולפרנס את עצמה באופן עצמאי.

כאשר מדובר בנישואים בין בני זוג מעורבים או חסרי דת, הזכאות למזונות תיקבע לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.

לעוד מאמרים בנושא

יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

עו״ד אסתר שלום

דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204

טלפון: 052-970-6731

https://ester-law.co.il

מזונות אישה – עו״ד אסתר שלום
Rate this post

- פרסומת -

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here