אישורים נוטריונים בגרמנית הם צורך בסיסי עבור כל מי שנמצא בקשרים רשמיים כלשהם עם מדינות דוברות גרמנית: גרמניה כמובן, אבל גם אוסטריה, ליכטנשטיין ובחלק מהמקרים גם שווייץ. לכן, פועלים בארץ לא מעט עורכי דין המתמחים באישורים נוטריונים בשפה הגרמנית, ואלו מסייעים גם במלאכת תרגום המסמכים.
אישורים נוטריונים ותרגום נוטריוני נדרשים במקרים רבים על ידי רשויות שונות ובמערכות יחסים חוזיות. מטרתם היא לתת לחוזים, לתעודות ולמסמכים אחרים, תוקף משפטי מחייב. החוק הישראלי קבע ב-1976 כי מעמדם החוקים של אישורים נוטריונים יהיה בגדר ראיה מספקת בהליך משפטי.
אישורים נוטריונים בגרמנית ובשפות נוספות שואבים את כוחם מן בחוק הבינלאומי, ועורכי הדין נחשבים לנציגי מערכת הנוטריון, שמוכרת גם על ידי המדינות דוברות הגרמנית.
אישורים נוטריונים ותעודת אפוסטיל
אישורים נוטריונים נחלקים לשניים: תעודת אפוסטייל ומה שמוגדר כ"תעודה אחרת". תעודת אפוסטיל נוצרה כחלק מהאמנה הבינלאומית שנוסחה בהאג ב-1961 לצורך הפשטת תהליך ההכרה במסמכים ציבוריים בין המדינות החתומות על האמנה. משום שישראל חברה באמנה זו – אישורים נוטריונים שנכללים בהגדרת האפוסטיל רלוונטיים גם אלינו.
את תעודת האפוסטיל רשאיות לתת אך ורק הרשויות המוסמכות במדינה. על פי הוראות האמנה, הרשויות המוסמכות לתת אפוסטיל במדינת ישראל הם משרד החוץ, רשמי בתי משפט השלום ועובדי מדינה. פקידים מוסמכים לעניין זה יושבים בבתי המשפט רבים בארץ.
מי מאשר את האפוסטיל
לצורך הליך זה, המסמך חייב להיות מאושר תחילה על ידי פקיד המוכר על ידי הרשות הנותנת את תעודת האפוסטיל. כך למשל, אישורים נוטריונים יוכרו לצורך מתן אפוסטיל על ידי פקיד בית המשפט רק לאחר שהתברר כי הנוטריון אכן מופיע ברשימת הנוטריונים המוסמכים על ידי שר המשפטים.
משום שגרמניה ואוסטריה חתומות על אמנת האג בנושא האפוסטיל, הרי שפעמים רבות תעודות אלה דורשות אישור נוטריונים בגרמנית על ידי נוטריון מוסמך וגם על ידי מוסדות המדינה. החדשות הטובות היא שפרט לטרטור, לא מדובר בהוצאה כספית כבדה: קבלת תעודה כזו דורשת תשלום אגרה בסך 33 שקלים.